מודל האדם על פי אלפרד אדלר והשפעתו על ניהול וייעוץ קריירה

ייעוץ תעסוקתי | מוניקריירה יועצת קריירה

מודל האדם על פי אדלר

למודל הזה יש חמישה מרכיבים: חיברות, סובייקטיביות, מטרתיות, בחירה והוליזם.
אמחיש את המשמעות של כל אחד מהמרכיבים באמצעות דוגמאות מעולם העבודה.

מרכיב החיברות וניהול קריירה 

דיברנו מקודם על משימת החברה כמשימת חיים מרכזית והנה אנו מוצאים גם פה, במודל האדם,
וריאציה של הנושא. למעשה במודל האדם מודגשת פעם נוספת חשיבות החברה בהתפתחות האדם ובחייו.
יתר על כך, לתפיסתו של אדלר החיברות היא תנאי הכרחי לתחושת השייכות, אשר הינה מטרת העל של האדם בכל אשר הוא עושה בחייו.

מרכיב הסובייקטיביות וניהול קריירה 

אני בוחרת לגשת לנושא הסובייקטיביות באמצעות סיפור. לפני שנים רבות שוחחתי עם ידיד טוב, שמעון (שם בדוי) אשר עבד במוסד פיננסי גדול.
על פי התרבות הארגונית של הפירמה הזאת אדם היה נחשב כבעל קריירה אם הוא החזיק בתפקיד ניהולי. שמעון התחיל את דרכו במוסד כמתכנת.
בשלב מסוים הוצע לו להפוך למנתח מערכות, על רקע הצלחתו בתפקיד שהוא ביצע ועל רקע רצונו להתקרב יותר לתחום הפיננסי ולהבין אותו.
הוא עשה קורס מקצועי של מנתח מערכות ועם סיום הקורס הוא עבד מספר שנים במקצוע הזה. אנשי הפיננסים שהוא עבד מולם כדי להבין את
דרישותיהם ולוודא שהם מבוצעות כהלכה העריכו מאוד את הבנתו העמוקה, את הדיוק והמינימליזם של הפתרונות שהוא מצא לדרישותיהם. כמו כן
המתכנתים מולם הוא עבד נהנו מאוד מיכולתו של שמעון להבין את דרך החשיבבה שלהם (הרי שמעון היה בזמנו אחד מהם) ולהנחות אותם באופן כה ברור ויעיל,
כך שהקודים שהם כתבו סיפקו את התוצאות הרצויות בלי צורך לחזור שוב ושוב על הכתיבה.

מאחר שהכרתי את התרבות הארגונית במוסד הפיננסי שאלתי אותו האם הוא שואף לתפקיד ניהולי. התשובה שלו הייתה "חס וחלילה".
הניהול לא עניין אותו וגם כשהוצע לו הוא סירב. אדם מבחוץ שמסתכל על שמעון במשקפיים של הארגון עלול לבוא ולומר ששמעון איננו איש קריירה,
הוא לא "התקדם" בסולם הניהולי. ואילו מנקודת המבט של שמעון עצמו, היה לו עיסוק משמעותי, חדשני ומעניין, ממנו הוא נהנה.
הוא הרגיש את עצמו אדם מצליח אשר עיצב את הדרך התעסוקתית שלו על פי דרכו.

התופעה הזו לפיה לאותה מציאות יש דרכים שונות ואף מנוגדות להסתכל עליה נקראת סובייקטיביות.
לכאורה המושג הוא די בסיסי ובשפת העם יש אמרות שמתייחסות לכך, למשל "יופי הוא בעיני המתבונן", "על טעם ועל ריח אין להתווכח",
"כל אחד ודעותיו הוא", "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". אף על פי כן, ברמה המעשית, רבים מתקשים להתחבר למושג סוביקטיביות.
במושגים שאינם מתיישרים עם סובייקטיביות יש יותר וודאות. חשיבה במונחים "טוב/רע", "צודק/לא צודק", "יפה/מכוער",
"משעמם/מעניין". החשיבה במושגים כאלה היא נוחה הרבה יותר. הרצון והניסיון להבין על בסיס קבוע את נקודת המבט של הצד השני (השונה משלנו)
מחייבת מאמץ רגשי ואינטלקטואלי לא מבוטל. אולם התמורה התמורה למאמצים האלה לחיי האדם היא משמעותית מאוד. הבנת נקודת
המבט של הצד השני משפרת לאין שיעור את התקשורת הבינאישית, עשוי לנטרל רגשות שליליים רבים, מאפשרת הבנה רחבה יותר של העולם.

קיים מודל התנהגותי שהוא למעשה תרגום מעשי של התפיסה הסובייקטיבית.
המודל מוכר בשם "אפרת". שם המודל נגזר ממרכיביו
.

האות "א" מקורה במילה "ארוע", "פ" ממילה "פרשנות", "ר" הוא רגש ו- "ת" היא תגובה.
הנה הארוע: דנה (שם בדוי) סיימה את שרותה הצבאי, עשתה קורס פסיכומטרי ונבחנה בבחינה הפסיכומטרית. התוצאה שקיבלה
במבחן הפיכומהיא גם טרי ההיתה 755. אף שגם דנה וגם הוריה היו רגילים להצלחות בעולם הלימודים, הציון הזה היה מעט מפתיע ומרגש ביותר.
דנה נרשמה לבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, עברה את כל תהליך הקבלה וקיבלה הודעה שהתקבלה. אבל אז היא הודיעה להוריה שהיא לא
באמת רוצה להיות רופאה ושהחליטה ללמוד מתמטיקה, במטרה להיות מורה.

הפרשנות שנתנו הוריה לארוע הזה הייתה שדנה מוותרת לעצמה, בורחת מאתגרים, רוצה חיים בינוניים ואינה יודעת להשתמש בצורה נכונה ביכולותיה

הרגשות שהתעוררו בהם כתוצאה מהפרשנות הזאת היו תסכול וכעס על דנה.

התגובה שלהם הייתה הבעת אכזבה קשה כלפי דנה. כמו כן הם הביעו ציפיה שדנה תשקול מחדש את החלטתה ושתבדוק יותר לעומק אולי
יש איזו התמחות בעולם הרפואה שכן מעניינת אותה. דנה הביעה אכזבה מתגובתם שהוריה והבהירה להם שיותר מעניננת אותם
היוקרה האישית שלהם כהורים לרופאה מאשר האושר האישי של בתם.

הארוע והפרשנות

את הארוע לא ניתן לשנות. אבל בואו נראה שבאמצעות שינוי הפרשנות  ניתן לשנות גם את הרגש וגם את התגובה.
בעקבות תגובתה הקשה של דנה, הוריה רצו לשמוע קצת יותר על הסיבות שהניעו את דנה לוותר על הרעיון לנהל קריירה ולהיות רופאה.
דנה סיפרה שבהתרגשות הראשונית של הההצלחה בפסיכומטרי כל מה שהיא רצתה זה לאשר לעצמה שהיא
יכולה להתקבל למועדון האקסקלוסיבי ביותר
, מועדון הסטודנטים לרפואה. אבל אז היא ניסתה לדמיין את עצמה בתור רופאה ולא הצליחה. היה ידוע לה מחוויות קודמות
שאינה רגילה למראה הדם ושקשה להתבונן בכאב.
היא גם הבינה שסיטואציות מבוימות הקשורות בגוף האדם (פגעים אור, הקאות, אפילו שיעול עם ליחה) דוחים אותה וגרמים לה לגועל.
כלומר אם כבר הצליחה לראות במה כרוכה הרפואה מבחינתה היא חשה סבל ומועקה. בנוסף, היא ציינה שהיא רואה את עצמה בקלות כמורה למתמטיקה
ושהיא משוכנעת שהייעוד שלה הוא להפיג את הפחד ממתמטיקה של ילדים ונערים כה רבים.

פרשנות חדשה:

העובדה שהוריה של דנה הקשיבו לשיקוליה ולסיבות לשינוי ההחלטה גרמה להם לאמץ פרשנות חדשה. הם הבינו שלא דובר כאן על וויתור או על הסתפקות
בבינוניות אלא בגילוי ייעוד אמיתי ובמניעת טעות בבחירה אשר בסוף הייתה מובילה אותה לחוסר שביעות רצון מעיסוקה.

הפרשנות החדשה שאימצו הוריה של דנה אפשרה להם שוני רגשי. הם חשו הערכה לבתם בשל בגרות החלטותיה ובשל העובדה שלא נתנה
לאגו לסנוור אותה. הם הרגישו שתקופת הילדות שלה הסתיימה רשמית ושמעכשיו יש  להם לא רק בת חכמה אלא בת שיח שווה.

כתוצאה מהפרשנות החדשה ההתנהגות של הוריה של דנה כלפיה חזרה להיות תומכת ומלאת הערכה. הם הציעו את התמיכה
שלהם בלימודי הוראת המתמטיקה באותה מידה שהיו מעניקים לה לו בחרה בלימודי הרפואה.

 

מודל מטרתיות ובחירה – שינוי תעסוקתי 

המרכיב השלישי במודל האדם, המטרתיות, קובע הנחת עבודה שונה וחדשנית. בעוד שאצל פרויד וממשיכי דרכו המיקוד היה בהבנת הסיבות להתנהגות האדם,
אדלר בא ואומר שאדם מתנהג באופן מסוים להגשמת מטרה שהוא העמיד לעצמו. כלומר יש פה שינוי מיקוד מהסיבה למטרה.
אם ניקח את הדוגמא של דנה הסבר ההתנהגות שלה באמצעות סיבות עשוי להיראות כך: "אינני רוצה להיות רופאה כי רק לראות דם וסבל עושה לי רע והיוקרה של המקצוע לא מספיק חשובה לי."
הסבר באמצעות מטרות עשוי להיראות כך: "אני בוחרת בשינוי קריירה. להיות מורה למתמטיקה מכיוון
שישמח אותי להוכיח לילדים שמתמטיקה
זמינה עבורם ויחד אתה ייפתחו דלתות נוספות עבורם."

המרכיב הרביעי במודל האדם הנו מרכיב הבחירה.

על פי המרכיב הזה, חיי האדם הם תוצאה של בחירותיו. הדגש הוא על בחירה אישית,
כאשר המודל מדגיש שאין באפשרותנו לשלוט בבחירתם של אנשים אחרים. עקרון הבחירה מאתגר
את תפיסות קודמות אשר הדגישו את השפעת הגורל/המזל על חיינו.
כאן המקום לציין שהן עקרון המטרתיות והן עקרון הבחירה אינם קלים לאימוץ על ידי קהלים רחבים.
הסיבה לכך הנה הכמות של אחריות אותם מטילים.

ניקח דוגמא אחת כדי להמחיש את הקושי.

נתן (שם בדוי) התחיל את דרכו המקצועית כפועל בניין. הוא אהב את עבודתו, הצליח בה מאוד, זכה להערכה ועם
הזמן קודם להיות מנהל עבודה. התגמול הכספי אשר זכה בו כמנהל עבודה היה טוב ואפשר לו לפרנס את משפחתו.
בעיצומו של פרויקט היזם חלה ובנעליו נכנס אחיו. היזם המקורי היה אדם שניהול מקרו, סמך על נתן ולא הרבה לבקר באתר הבניה.

ראוי לציין שנתן אכן היה ראוי לאמון שניתן בו. הוא היה מנהל ביצועית ומסודר, הסתדר טוב עם הפועלים ועמד באופן מרשים ביעדים.
היזם החדש ניהל באופן אחר. ראשית הוא פקח על עבודתו של נתן, הגיע לאתר לעיתים קרובות ובהפתעה. היו לו טענות לגבי הקשר בין נתן לבין הפועלים,
הוא נראה לו ידידותי מדי אליהם ושהם מנצלים אותו בשל כך. הוא גם לא היה שבע רצון מאיכות העבודה, התערב בשלבי העבודה ותיקונים אשר נתן
התכוון לבצע בשלב יותר מאוחר כפה שיבוצעו מיידית.

נתן חש פגיעה עמוקה כעובד וכמנהל.

הוא הרגיש שלא סומכים עליו. באותו זמן הייתה לו הזדמנות להיכנס כשותף לעסק של מכירת נעליים עם חבר קרוב,
שנקלע לחובות והיה זקוק להון. על רקע חוסר שביעות הרצון שלו מהיחס של היזם החדש, נתן התפטר מעבודתו
ואת מרבית הפיצויים אשר קיבל הוא השקיע בעסק.

העסק לא עלה יפה. על רקע שילוב של תחרות גוברת ואי הבנות עמוקות בין
נתן ושותפו לעניין ניהול החנות (שעות פתיחה, מדיניות תשלום, תפיסה שונה לגבי פרסום)
שנתיים מהצטרפותו של נתן לעסק הוא עזב אותו. מאחר שהעסק היה באותו רגע בהפסדים נתן לא היה יכול למשוך חזרה את ההון שהשקיע.
נתן חזר לעבודתו בבניין. בזכות ניסיונו הקודם הוא התקבל כמנהל עבודה בפרויקט חדש. הוא הרוויח בצורה סבירה אבל הייתה חסרה לו
החוויה של להיות עצמאי, לתת דין רק לעצמו. עם הזמן הוא שכח את החסרונות של להיות בעל עסק והתגבשה אצלו החלטה לעזוב את
העבודה השכירה שוב, הפעם לצורך פתיחת קיוסק קטן למכירת סיגריות, אלכוהול, חטיפים ועוד כמה מוצרים קטנים.

שגיאות בניהול הקריירה

הפעם הוא פתח את העסק לבד. מאחר שלא היה לו יותר כסף הוא לקח הלוואה מהבנק לצורך השקעה ראשונית.
חצי שנה הלך טוב עד לפתיחת סניף של רשת קמעונאות גדולה במרחק קטן מהקיוסק. בסניף הזה נמכרו של המוצרים
שהקיוסק נהג להציע ועוד הרבה אחרים. זה היה סוף הסיבוב השני והאחרון של נתן בעסקים.

נתן קיבל קשה את סגירתו של הקיוסק. הוא הרגיש גם שהוא שחוק מהעבודה בבניין ושגם כוחותיו הפיזיים פחות התאימו לעבודה זו.
הוא ניסה לקבל רישיון לנהיגה במונית אבל הוא לא הצליח לעבור את המבחנים. באופן הדרגתי הוא איבד מוטיבציה
לעבוד בכל דבר שהוא ועם הזמן עבר לחיות מהבטחת הכנסה.

ניתן לנתח את דרכו של נתן, בהתחלה על ידי שימוש בעקרונות המטרתיות והבחירה.

נתן בחר להחליף עבודה בעלת בטחון כלכלי, בה הוא היה מקצוען ומנוסה, בעבודה עצמאית בעלת סיכון גבוה יותר.

המטרה הייתה כנראה: חופש רב יותר ושליטה רבה יותר על חייו. הוא בעיקר למד להעריך חופש ואוטונומיה על
רקע פיקוח צמוד שחש בעבודתו. הוא גילה שגם עולם העצמאות אינו חופשי כפי שחשב, העסק שלו היה תלוי גם בשוק וגם בשותפו.

בהמשך בחר שוב להיות שכיר וכשלא היה מרוצה מחייו כשכיר בחר שוב להיות עצמאי, שוב בעסק עם מחסומי כניסה נמוכים

ובאיומים מתמידים של מתחרים גדולים.

את אותו אירוע ניתן לנתח אחרת.

לא היה מזל לנתן, אחרי שנים שהוא יכול היה לעבוד בשקט כמנהל עבודה, קיבל

בעל בית שהוא לא יכול להסתדר אתו. אז לא הייתה בררה, הוא היה צריך לעזוב. לנתן גם לא היה מזל בעסקים. היה לו

שותף לא מתאים והתחרות ממש בעיה. הוא עזב את העסק והפסיד את הכסף שהוא השקיע. אז מה הוא יעשה
איזו ברירה יש לו חוץ מלעבוד שוב כשכיר. אבל מה לעשות? אחרי שהוא היה עצמאי קשה מאוד

לחזור להיות שכיר. אז במקום שיה שכיר וילך בלי חשק לעבודה הוא פתח עד עסק. ככה זה בעסקים.

נופלים וקמים. אבל כמה בן אדם יכול להיות חסר מזל. הגדולים האלה אף פעם לא מסתפקים במה שכבר יש להם. דווקא לידו פתחו סניף.

התמונה ברורה. הניתוח הראשון מתמקד בבחירות של נתן ובמטרות שלו ובכך מוטלת על נתן אחריות גדולה ואילו הניתוח השני הדגיש את הסיבות להחלטות.

בכך אחריותו של נתן מצטמצמת למינימום.

שנים רבות תורתו של אדלר לא זכתה לפופולריות רבה בשל סיבה זו בדיוק. מצד שני דווקא התורה של אדלר
מביאה רוח אופטימית, תחושה של שליטה על חיינו, מודעות למטרותינו ויכולת לשנות מציאות בלתי רצויה.

אז אחרי ארבעת המרכיבים הראשונים של מודל האדם על פי אדלר (חיברות, סובייקטיביות, מטרתיות ובחירה) מגיע המרכיב החמישי,
ההוליזם. ההוליזם רואה את האדם כמקשה אחת שלמה. כל תנועה שנעשית בנוגע לארבעת המרכיבים הראשונים
גורם לתנועה, להתפתחות של האדם עצמו, על כלל מרכיביו.

הוליזם 

ההוליזם מאפשר מבט רחב על האדם ויכולת להבין את התנהגותו ולנסות להשפיע באמצעות בחינת אלטרנטיבות נוספות.

אז איך אתם רואים את דרככם בבחירת הקריירה שלכם או שיצירת שינוי באמצע החיים?

מוזמנים להתייעץ איתי ולצאת לדרך חדשה – מוניקה- ייעוץ קריירה | יעוץ תעסוקתי והכוונה לראיונות עבודה

לקריאת מאמרים נוספים מהבלוג "מוניקריירה"

בואו נדבר על ניהול הקריירה שלכם
השאירו פרטים ואחזור בהקדם

מתלבטים? בואו נקבע פגישת היכרות.
השאירו פרטים ואחזור בהקדם

דילוג לתוכן