אנחנו חיים בממוצע 80 שנה.
שהם 29,200 ימים.
נניח שנוותר על תקופת הילדות והנעורים, שבה היינו תחת חסות ההורים שלנו, ונתחיל לספור את ימי הבגרות שלנו מגיל 21 עד 80..אז נגיע 21,535 ימים.
אלו הם ימי הבגרות שלנו. הימים בהם אנחנו קמים בכל בוקר ומחליטים איך אנחנו רוצים לחיות את היום. איך אנחנו רוצים לחיות את שארית חיינו. איך אנחנו מחליטים להרגיש מהיום ואילך.
כל יום הוא הזדמנות חדשה לשנות את עצמנו, לעדכן ולרענן את המחשבות שלנו על עצמנו ועל העולם.
היום, למשל, הוא יום כזה. גם מחר יהיה יום כזה.
בכל פעם שאנחנו קמים על רגל שמאל, מציע שנעצור לכמה דקות, נשב, נעצום עיניים וננשום כדי לאתחל את עצמנו. את המחשבות שלנו ואת התחושות.
כמה נשימות עמוקות וטובות יעשו יופי של עבודה.
זו לגמרי האחריות שלנו לבחור לקום כל בוקר מחדש ולעוף על החיים שלנו. גם אם הם מאד שגרתיים וחסרי מעוף כרגע (כי גם את זה ניתן לשנות)
בכל יום אנחנו יכולים להחליט לשפר את עצמנו. להאמין בעצמנו יותר ולאהוב את עצמנו יותר.
אהבה עצמית היא לא מילה גסה.
אם אתם קוראים את מה שאני כותב, נותרו לכם לחיות בממוצע עוד 11,000 ימים על הכדור הזה.
אז איך אתם בוחרים לחיות מעתה ואילך ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן